<h1>הגהות שערי דורא סימן י"ג</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
א)ואם נפל הציר על (ס"א תוך) הכלי [ד"ק מתכות] אסור וצריך הגעלה ב)ואם נפל הציר על גבי (ס"א תוך) כלי חרס צריך שבירה כדחזינן [חולין קי"א] גבי האי פינכא (פי' כלי חרס) דתברי רב אמי. [שערי דורא הלכ' מליחה סימן י"ג]. א) [בכ"י קאמברידגע, הובא בב"י סי' ס"ט ד' ווארשא דף קי"ב ע"א ובאו"ה שער עשירי סי' י"ב י"ג] ציר שנטף ע"ג כלי שמא אותו כלי אינו אסור אלא כדי קליפה כדין חם שנפל לתוך צונן דתתאה גבר ואינו צריך אלא קליפה. מ"מ נ' דצריך להגעילו בכלי ראשון ולא בעירוי משום דכל עירוי, הדבר המעורה שהוא בתוך הכלי אינו אוסר דנדון ככלי שני. אבל ציר שנוטף לתוך הכלי עדיין ברתיחתו שם ואוסר מה שנופל לתוכו. הלכך צריך להגעילה בכלי ראשון ממש מספר רבינו יחיאל מפריש עכ"ל. ב)0וכלי חרס צריך שבירה משמע דלא ס"ל לבעל ש"ד דכ"ח אפי' מנוקב אסור כדאי"ל לסמ"ק וכן מוכח באשר"י דלית לי' דמוקי האי דקאמר שמואל קערה שמלח בה בשר דאיירי כשאינה מנוקבת ולא מוקי לה בסתם מליחות בכלי מנוקב וכלי חרס דהא רוב כליהם בימי חכמי התלמוד של חרס היו. וכן עובדא דההוא פינכא היו כלי חרס כדפירש"י ותו כיון דהסמ"ק לא אסר כלי חרס אלא מדקדוק זה דמוקי לה לקערה שמלח בה בשר בשל חרס ומנוקב דאי בשאינו מנוקב אפי' הבשר הי' נאסר והאשר"י דלא חש אהך דקדוק ש"מ דפליג ויראה לנהוג להתיר אם נמלח ע"ג כלי חרס היכא דאפשר לדם לזוב דכיון דכתבו רוב המחברים דאין מליחה לעץ כלומר שאינה נעשית רותח ע"י מליחה משמע שאין בטבעו של מלח להרתיח כ"א דבר אוכל והכי משמע בסה"ת [(בד"ל ליתא) וכן מוכח באשר"י פכה"ב בדברי רב אחא משבחא דכלי חרס מנוקב אינו נאסר] מהרא"י ז"ל. (ד"ק) נראה לי שצ"ל שמיירי בציר מבשר שנמלח בכשא"מ דאין סברא שאם נפל מבשר שנמלח כהלכתו ציר על הכלי שיהי' צריך הכלי הגעלה, וגם פשיטא הדין אינו כן כדאמר בסמוך ומיהו אם בדיעבד נתנו הבשר בכלי תחלה כו' והר"י אומר שמיירי שנפל ציר מן הבשר קודם שיעור מליחה ודוק. (ד"ק) ואם נפל הציר ע"ג הכלי אסור וצריך הגעלה. ואם נפל על מקצת כלי דמן הדין לא הי' צריך הגעלה רק אותו מקצת דהא אפי' בישל במקצת כלי נחושת לא הי' צריך הגעלה רק אותו מקצת כמ"ש במרדכי תרע"ט פגיה"נ ומדאצטריך ואם בכלי נחשת בשלה קרא לקדשים אלמא דאין מפעפע שמא אנו צריכין להחמיר כיון דלא ידעינן עד היכן מפעפע. ועוד אפי' מפעפע בכלי גבי בישול היינו משום דהכלי חם הבולעו ומוליך הבליעה בכולו ע"כ.
